אז אחרי שדיברנו במאמרים הקודמים, על איך לקרוא קהל ואיך לשלב מוסיקה מתאימה לזוג ולאורחים, אני רוצה לדבר על איך הופכים את הרחבה למעניינת וסוחפת שתגרום לאורחים להישאר בה עוד ועוד.
דבר ראשון, רמיקסים, מה זה רמיקס? עיבוד מחדש לשיר שבו משנים את המקצב שלו, את האורך של השיר, מוסיפים ומשנים את כלי הנגינה, לפעמים מכניסים ניגון מוכר יחד עם השיר והשמיים הם הגבול.
את הרמיקס יוצרים באולפן, עם תוכנות מוסיקה מקצועיות.
לא היינו רוצים לשמוע את השיר בדיוק כמו שאנו שומעים אותו ברדיו ובאותו אורך ומקצב, כי אז הכול צפוי ועלול לשעמם, לכן הרמיקס יוצר לנו עניין בשיר, כמובן על הרמיקס להיות איכותי והאיכות באה לידי ביטוי במספר פרמטרים:
סאונד: רמיקס זה יצירה חדשה לכל דבר, לכן המיקס חייב להיות מושלם ברמת התדרים שלו, בבחירת הערוצים שלו (קיק, קלאפ, סנר, ליד, האייט, בס ועוד ועוד… אם תהיה דרישה אשמח לכתוב בלוג נפרד ליצירת מוסיקה)
הרמוניה: רמיקס חייב להיות "מוסיקלי" הצלילים של המוסיקה המלווה חייבים להיות בסולמות המתאימים.
קצב: הקצב של הרמיקס חייב ל"דחוף" קדימה כל הזמן ללא ברייקים(הפסקות) משעממים שיגרמו לקהל לעמוד ולא לדעת מה לעשות עם עצמו.
יצירתיות: להביא לרמיקס ניגונים יפים ומוכרים,קצב דינאמי, ברייקים מעננים, מאש אפ (שילוב של מנגינה של שיר אחר מוכר שמתנגן יחד עם השיר הנוכחי ועוד…
מעברים
ביט מיקס, ברור מאליו, השירים המוחלפים חייבים להיות בקצב זהה על אלפית השנייה, אני מניח שכל די ג'י מנוסה יודע לעשות את המעברים, אבל זה לא מספיק כדי להפוך את הרחבה למעניינת, אז הנה כמה סגנונות של מעברים שיעשו זאת.
סולמות מוסיקליים, לכל שיר יש סולם מוסיקלי, לכן שילוב מאוד מעניין שיכול להיות זה לנגן את הפתיח של השיר החדש יחד עם הסיום של השיר היוצא, עם סולם מוסיקלי מתאים ומשחק נכון בווליום ובתדרים יגרום לאווירה מיוחדת ברחבה, הקהל ירגיש שהנה מגיע משהו חדש.
שינוי קצב יוצר עניין, קצב קבוע כל הזמן גם מעייף וגם עלול לשעמם בסופו של דבר לכן צריך מידיי פעם לשנות את הקצב (בי פי אם) מעבר מ 130 ל 100 שיעשה בצורה לא יצירתית או מקצועית, יגרום לצרימה ולנפילה ברחבה, הקהל יכול להרגיש ששלחו אותו לשולחנות, לכן במעברים מהסוג הזה צריך להכין מראש קטעי מעבר ודורשים גם מיומנות גבוהה.
דרופים, אלו קטעים מוסיקליים אלקטרוניים בקצב מטורף שמעיף גבוהה, אני מכין קטעים כאלו מראש באורך של כחצי דקה ואוהב מאוד לשלב אותם כל שלוש ארבע שירים ברחבה, זה מעיף את האנשים גבוה, זה לא צפוי, זה מעניין וזה "מנקה" את האוזן מהשירים הרגילים.
מינון ותזמון של סגנונות מוסיקליים
נניח לדוגמא שהסגנונות המועדפים לרחבה הם, דאנס לועזי, רגטון, ים תיכוני, מוסיקה שחורה, רוק שנות ה 90
אז לא אנגן לדוגמא 40 דקות ברציפות, דאנס ואז עוד 40 דקות ים תיכוני וכו' , כדי שיהיה מעניין השילובים צריכים להיות יותר דינאמיים, אבל כדי שלא יהיה מצב קיצוני, נשלב שירים עם מקצבים דומים, לדוגמא את המוסיקה השחורה נשלב עם הרגאטון, שהם מקצבים דומים.
הרעיון הוא להרגיש את האורחים בשינויים בין הסגנונות ואז גם נוכל לדעת את המינון.
"יציאות"
יציאות אלו קטעים מוסיקליים, שיכולים להיות מאוד מוכרים ומצד שני לא מוכרים בכלל אבל מביאים איתם "בשורה" מרעננת.
זה יכול להיות קטע מקרנבל ברזילאי, זה יכול נוסטלגיה ישראלית מאיזה תוכנית טלויזיה שגדלנו עליה, איזה שיר צרפתי מוכר, אפילו משהו משעשע ועוד אינספור רעיונות.
די ג'י שיזהה פתיחות של הקהל יכול להפתיע ביציאות מגניבות שישדרגו לכם את הרחבה גבוה גבוה.